Kan China Art

Inbal Zakai 看 Chinese Art

דרקון סיני, מה הוא אומר?

אף פעם לא שמעתי דרקון מדבר אבל החיה השמימית והנערצת שבאירופה יורקת אש, בסין היא נושפת עננים.

אנטומיה של דרקון סיני

הדרקונים ממשיכים להיות מרתקים ואהובים על ידי ילדים ומבוגרים כאחד.
אבל מה מסמל הדרקון הסיני? הוא מייצג את הקיסר!
הדרקון מורכב מחיבור של כמה חיות יחד:

ראש של גמל
קרניים של צבי
עיניים של שדון
אזניים של פרה
צוואר של נחש
קשקשים של קרפיון
טלפיים של נשר
וכפות של נמר

זהו רמז לקיסר שיזכור שהממלכה שלו מורכבת מכל מיני אנשים עם מעלות שונות – ורק אם ישתמש בכח של כל חיה וחיה, אדם ואדם, יזכה בשלטון ארוך ויציב ויהפוך להיות עצמתי ונצחי – ממש כמו הדרקון.

הדרקונים חשובים בחייהם של החקלאיים מפני שהם שולטים במעברי העונות ובמזג האוויר.
דרקוני האויר הגבריים מביאים גשמים ורוחות שעוזרים לקציר, ואילו דרקוני האדמה הנשיים שומרים על המים בנהרות ובבארות.

דרקון סיני עשוי קרמיקה, על קיר בעיר האסורה, בייג'ינג

איך תדעו אם נולדתם בשנת הדרקון?

לפי האסטרולוגיה הסינית וגלגל המזלות הסיני, כל 12 שנים היא שנת הדרקון; שנות הדרקון הן שנים משגשגות ודינמיות במיוחד.
אם נולדתם בין התארכים הבאים סימן שהמזל הסיני שלכם הוא מזל דרקון:

23 בינואר 1928 – 9 בפברואר 1929
8 בפברואר 1940 – 26 בינואר 1941
27 בינואר 1952 – 13 בפברואר 1953
13 בפברואר 1964 – 1 בפברואר 1965
31 בינואר 1976 – 17 בפברואר 1977
17 בפברואר 1988 – 5 בפברואר 1989
5 בפברואר 2000 – 23 בינואר 2001
23 בינואר 2012 – 9 בפברואר 2013
10 בפברואר 2024 – 28 בינואר 2025

דרקונים רוקדים

דרקונים נמצאים גם בשני פסטיבלים פופולריים בסין – ראש השנה הסיני מתחיל עם ריקוד הדרקון, שמבוצע מול הציבור הרחב יל ידי גברים המחזיקים חלקים של מדרקון הזהב, עשוי במבוק, נייר ופשתן, ומפעילים את תנועותיו יחד. ישנו הבדל בין ריקוד האריה לריקוד הדרקון (הגוף הארוך והרזה של הדרקון מוחזק על ידי גברים רבים בזמן שהאריה הוא פרוותי ובדרך כלל עם רק 2-3 גברים.) לצד התקהלות האנשים סביב מופע הריקוד בעלי החנויות יורים זיקוקים (שהומצאו בסין לפני זמן רב) כדי למשוך את תשומת לבו של הדרקון שיתן את ברכתו לבית העסק בשנה החדשה.

החג השני, פסטיבל סירות הדרקון נחגג בסין, בהונג קונג, ובמלזיה על ידי מרוץ סירות ארוכות, בצורת דרקון , המופעלות על ידי חותרים החותרים לפי קצב של מתופף היושב בראש הסירה. החגיגות הן לזכר המשורר הפטריוטי צ'ו יואן שטבע בנהר ב -277 לפנה"ס.  מאוחר יותר חגגו את פסטיבל סירות הדרקון גם כדי להבטיח יבול עשיר ולחפש בריאות טובה מאלוקי הדרקון.

לאחרונה גיליתי שגם אצלינו על הירקון חוגגים את החג ולו רק לשם הרוח הספורטיבית – בקרנבל סירות הדרקון בירקון -אפשר להרשם ולהצטרף לתחרויות!

לגדל דרקונים בבית- משחקי דרקונים ורעיונות לילדים

באמצע המאה ה-13, לפני כמעט 800 שנה, צייר סיני בשם צ'ן רונג (Chen Rong) צייר מגילה ובה תשעה דרקונים, בלינק אפשר ממש להתקרב פנימה ולראות את כל הפרטים הקטנים. 9 הוא מספר מיוחד, לרוב הוא מסמל את השמיימיות ואת גן עדן, כך גם דרקונים. 9 הוא גם מספרו של הקיסר.
אם הילד שלכם ממש רוצה לגדל דרקון בבית – יש משחק מאוד נחמד כאן– פשוט להוריד לנייד.
אם בא לכם לעשות בבית תערוכת דרקונים – כאן יש הרבה דפי צביעה להורדה

אפשר גם להכין בובת דרקון ולהנפיש אותה בהצגה משותפת או סתם לתת לדרקון לרחף מסביב בכיף. תהינו.

איך גשם נוצר בציורים סינים

הצייר הסיני המודרני פו באו ש – מחבק האבנים

במבט ראשון ושטחי נדמה שפו באו ש הוא אמן מסורתי, עוסק במדיום של הדיו, בציורי נוף ודמויות.
בציורי הדמויות שלו, הדמויות לבושות בגדים סינים עתיקים ומסורתיים. נדמה כי טכניקת הדיו בה הוא עושה שימוש היא מסורתית. וכן העיסוק בגילוף כאומנות (craft) סינית מסורתית מדגישה אולי את היותו אמן הממשיך ליישם ולממש את המסורות הסיניות העתיקות.

פו באו ש - במעל ההר - כתמי דיו מופשטים- שנות ה-40

Fu Baoshi- Mountain Dwelling 1940s

ומנגד, עם היותו מיומן מאוד בשיטת ציורי הדיו המסורתית, עבודותיו לעיתים נראות "מודרניות". הצורות החצי אבסטרקטיות, משיכות המכחול הקינטיות, והחומריות של הדיו מזכירים לנו ציורים מודרניסטים מערביים כמו של פול סזאן וואסילי קאנדינסקי. על אף שהוא בהחלט היה מודע לעמיתים מערביים אלה, הוא חיפש אחר מקורות למודרניות במזרח אסיה- וליפן היה חלק ניכר בחיפושיו. (Chung, 4)

תערוכה מופלאה של ציוריו והחותמות שגיף הוצגה בשנת 2012 במוזיאון המטרופוליטן שבניו יורק, תחת הכותרת:
Chinese Art in an Age of Revolution: Fu Baoshi (1904–1965)

הוא נולד בשם פו צ'אנג שנג (Fu Chengsheng) למשפחה ענייה במחוז ג'יאנג שי, בעיר נאנ צ'אנג. עד גיל 14 הוא אינו מקבל השכלה פורמלית כלשהי. אביו, פו דה גווי Fu DeGui היה איכר שעזב את משפחתו בXinYu עקב מחלה, והיה מתקן מטריות לפרנסתו. אמו הייתה איכרה. על אף שהמצב הכלכלי של המשפחה מנע מפו באו ש הקטן ללכת ללמוד, הדחף היצירתי שלו כבר החל לחפש ביטוי בגיל מאוד צעיר. הוא ראה ציורים על כלי פורצלן, קבל השראה והחל לצייר כבר בגיל 6. בזכות חבר משפחה קיבל אישור להשתתף באופן לא פורמלי בשיעורים פרטיים של לימודי סינית קלאסית. כדי להקל על המצב הכלכלי של משפחתו, עבד כשוליה בחנות קרמיקה כשהיה בן 12.

כבר בגיל 7 או 8 כשידע כתיבת סימניות בסיסית, קיבל השראה רבה מן הכתב והחל לחרוט סימניות על חותמות אבן ועץ וליצור עיצובים גרפיים לכתב הסיני. הוא המשיך ופיתח מיומנות זו במשך כל חיו.

ב-1917, בהיותו בן 14, פו נכנס ללמוד באופן פורמלי בחטיבה היסודית של בית הספר הנורמלי הראשון בג'יאנג שי ומשם ממשיך ללימודי תיכון ( 1921-26) שהכינו אותו להיות מורה. בתחילה בחר בלימודי השפה האנגלית אבל אז בחר לשנות את ההתמחות שלו לאמנות. מותו של אביו באותה השנה, 1921 הוסיף מתח למצב הכלכלי ופו החל למכור חותמות שחרט והכין ובהתאמה שינה את שמו ל 'באו ש' Baoshi בעל המשמעות מחבק האבנים 抱石.

פו באו ש - גשם בין ערביים - 1945

Fu Baoshi – Whispering Rain at Dusk 1945

מלבד תרגום השם כביטוי לתשוקה שהייתה לו כלפי חריטה וגילוף חותמות, פרשנויות נוספות ניתנו לשמו, האחת היא השערה שהשם הוא ביטוי להערצתו כלפי המשורר ההיסטורי Qu Yuan שבגלות אשר בצער צעד למעמקי נהר מילואו בעודו מחבק אבנים.

פו מגיע ליפן בין השנים 1933-35 עם מטרה מאוד מסוימת, לקדם את ההשכלה שלו ולהרחיב את התפיסה האמנותית שלו. הוא מתמקד בלימודי תולדות האמנות ותרגום של טקסטים יפנים וכן מכין יצירות לקראת תערוכת יחיד שלו בטוקיו. במשך תקופה זו בה הוא שוהה ביפן ומעמיק בלימודי האמנות המעשית ובלימודי תולדות האמנות הוא סופג השפעות משמעותיות ממוריו בפרט ומעולם האמנות של יפן בכלל.  השפעות אלה אינן נעלמות אלא חוזרות ומופיעות בגוף עבודותיו בכל פעם באופן יותר יציב, עמוק ומדויק, בהמשך חיו, עוד עשרות שנים לאחר שהייתו ביפן.

מחול הפגיונות – להקת מחול מסין

'אופרת ירח' – העצמה הרכה של סין בהתגלמותה

מחול סיני עכשוי מגיע לישראל

אתם זוכרים אותה מ'בית הפגיונות המעופפים', יאבין וואנג היא הרקדנית העיוורת מבית הבושת, הרוקדת לצלילי ההד של בוטן מרחף בין גורן תופים. זה קרה ב 2004 ומאז היא הפכה להיות אחת הרקדניות המפורסמות והנערצות ביותר ברחבי סין, המעצמה החדשה של המאה ה-21.

הפעם היא מגיעה לכאן עם הלהקה שלה ועם דרמת מחול עכשווי.
המחול 'אופרת ירח' מבוסס על ספרו של בי פיי יו (Bi Fei Yu) – המתאר עולם משתנה במהירות, בו פוליטיקה ומוסר כבר אינם מתפקדים כערך עליון אלא כסף. סיפורה של אישה אשר לבה נקרע בין שתי אהבות אין קץ – מצד אחד האהבה לריקוד, ביטוי פיזי של הנפש הסוערת – מצד שני האהבה לאהוב, ילדים ומשפחה. שניהם מצריכים התמסרות טוטאלית ונתינה אין סופית ועל הגיבורה שלנו לבחור רק בדרך אחת. 20 שנה חולפות והיא נקראת לשחזר את אותו המופע שנבצר ממנה להציג כסולנית צעירה. הפעם היא בוחרת רקדנית מתחילה ומלמדת אותה את התפקיד כולו, אותה רקדנית זוכה לתהילה גדולה ולתשועות מן הקהל הרחב.

השפה התנועתית עשירה ומרעננת לעין הישראלית ומשלבת מחול מודרני עכשווי המתכתב עם מקורות תרבותיים מסורתיים של אופרת פקין והמחול הסיני העתיק.
זהו סגנון ריקוד המתאפיין בתנועות גוף מוגזמות אך מאופקות כאחד, 'ריקוד השרוולים הארוכים' המסורתי, מימיקה, אמנויות לחימה והיכולת לספר סיפור משתלבים ומתחברים בסימביוזה מושלמת. כך נוצרת אסתטיקה חדשה לצד אפקטים ויזואליים בימתיים אשר יחד מצליחים לנתק אותנו מהמציאות היום יומית המוכרת.

לא עוד שמש אדומה ולוהטת של מאו דזה דונג – אלא ירח לבן מלא בחמלה, אנושיות וגעגוע באימפריה לגמרי מעודכנת העומדת בציפיות הזמן ואף מחדשת בזכות סגנונה הייחודי.
להקת מחול יאבינג וואנג – 8-10 ביוני, 2017 –באופרה הישראלית (שאול המלך, תל אביב)

מאו דזה דונג פוגש לאמה טיבטי בתוך טאנקה

מאבק כוכבים לאבקת פיגמנטים – ציור טיבטי

ככה נולדים קדושים. ממש ברגע שבו הם נכנסים לבד המתוח. פיקסלים של פיגמנטים שיוצרים דימויי.  ברגע הזה נולד קדוש. הוא מתנתק מחבלי המציאות ונולד מחדש.  וכשמישהו ימצא את הציור הזה בעוד כמה מאות שנים, או אולי אלפים, הוא  יהיה בטוח שאפילו מדובר כאן ממש באל. אל מלא רחמים.

אמנות ציורי הטאנקה הטיבטית היא אמנות בודהיסטית מסורתית הקיימת מזה מאות שנים. מאוד שמורה וברורה, כל דימויי מובנה בצורה קבועה, במשיכות מכחול קבועות ובצורה קבועה וסמלית – כלומר מים תמיד יצויירו באותו האופן, וכך גם כרי הדשא, מיקום הקדושים ותנוחתם וכו'.

תפנית חדה בעלילות הטנקה הטיבטיות. האמן הטיבטי  Dhondub Tsheten מכניס אירועים משמעותיים מתוך ההיסטוריה של סין המודרנית, לא רק סצנות מסורתיות הנלמדות בקפידה בבתי הספר לאמנות הטנקות אלא התייחסות ל"אגדות החדשות", תיעוד ניצחי למפגש תרבותי מהדהד. מנהיגים קומוניסטים בעת המסע הגדול* נכנסים ל"פריים" הטיבטי הקדוש, לעננים המסוגננים, למדשאות הרעננים ולמים הטהורים.

 "Thangka in part embodies religious culture," he said. "But it also tells folk stories and legends, like those about King Gesar [a heroic figure in local folklore],
and historical event such as Princess Wencheng's marriage to Tibet's ruler Songtsan Gampo. 
"So you can see, the stories that thangkas depict have a very wide range," he added. Dhondub Tsheten

Mao zedong in Tibetan Buddhist thangka

Mao zedong in Tibetan Buddhist thangka by artist Dhondub Tsheten

________________________________________________________________________________________
* המסע הגדול (The Long March)  היה אופרציה צבאית בהנגתו של מאו,  המסע התקיים ב- 1934 ונמשך כשנה. הצבא האדום צעד כ 10,000 קילומטרים. מעטים שרדו את המסע, רבים מתו בדרך מקור, מחלות, רעב ואיתני הטבע, אך המסע הקנה לקומוניסטים אהדה רבה בקרב הכפרים, האיכרים והעם ואף חיזק ובנה אותו מבחינה צבאית.

ביבי נתניהו מזהב – לשמור על הציניות ולהמשיך לצחוק

לאחרונה הייתה לנו הזכות להיות עדים לרגע היסטורי שתועד וצויין כמובן בזכות יצירת אמנות מופלאה. הרגע בו ביבי הפך לטוטם, פסל מזהב.
כנהוג במדינות שונות ברחבי העולם, הצבת פסל העומד במרכזה של כיכר גדולה הממוקמת למרגלות הממסד הראשי/ממשלה/עירייה, ומטרתו לשקף ולסמל לאומה/ציבור/עם את השקפת העולם וערכי היסוד של הממלכה השולטת באותו עידן. אירוע מרגש וביקורתי שכזה הזכיר לי את ההצבה הרגעית של אלת הדמוקרטיה בכיכר טיאן אן מן, ממש אל מול דיוקנו של מאו, אי אז באירועי 1989, אך במחשבה שניה החלטתי דווקא לכתוב על הציניות הקסומה של האמן הסיני – יואה מין ג'ון– שפשוט לא מפסיק לצחוק.

yue minjun – לא מפסיק לצחוק

אמן כל כך צבעוני וססגוני, עשיר באין סוף דימויים בהם הוא עצמו מופיע שוב שוב בהתגלמויות שונות כאשר הוא פשוט נקרע מצחוק, מתפתל מצחוק, אוחז את בטנו מרוב כאב צחוק. אם רואים יצירה אחרי יצירה בלי להפסיק זה ממש מדבק, הרי צחוק הוא דבר מדבק. הבקורת שלו כמובן צינית. הוא ציני כלפי הכל- כלפי המוות, כלפי ההיסטוריה, כלפי אלימות, כלפי המסורת, כלפי המשטר, כלפי החברה הסינית הלויאלית והצייתנית, כלפי החיים.
יואה הציג בביאנלה בונציה ב 1999. הציור שלו 'הוצאה להורג' ( Execution) נמכר ב- 2007  במחיר הגבוהה ביותר מכל אמן סיני אחר, בסכום של 6 מליון דולר.  יצירותיו, ציורי שמן ופסלי ברונזה, נמצאים באוספים שונים ברחבי העולם, ומוצגים במרחבים ציבוריים שונים, פארקים, כניסות למוזיאונים וכו'.

יואה מצליח להעביר את התחושה הזו שלפעמים חשים- שזה פשוט חזק ממך, כך שכל מה שנותר לך לעשות הוא פשוט לצחוק על הכל עד כאב ודמעות.

על מולטיפוקל, הסוואה, צלפים ופרפרים

צלף ממוקד על המטרה שלו, נדמה כי רואה אותה בבירור מוחלט וכי אין דבר מלבדה . עד הרגע שבו הוא מעלים אותה.
הפרפר מרפרף, חמקמק, נעלם וחוזר.
'שקוף למשתמש' – התערוכה של איילת זהר בגלריה 'מינוס אחד' מלאה בסדרות של ציורי שמן ואקריליק על בד, רישומי דיו, אובייקטים וחיתוכי עץ, וידאו, קולאז'ים ואפילו טפט אחד באמת מופלא. 31 שנות יצירה ואוסף ה'ארץ'.

התבוננות מקבילה על כמה מישורים חושפת את ההשפעה וההתערבבות העצומה של האמנות האסייתית עם דימויים ארץ ישראלים. בהסוואה.

סוגים שונים של קומופלאז' המייצרים רשתות הסוואה צבאיות.
נופי הרים המסתירים כפרים, אוכלוסיות ומציאות מקבילה.
אירוטיקה מאחורי מחיצה.
אמנות ישראלית מזרח תיכונית בהסוואה של אמנות מזרחית אסייתית.

בדרכי לתערוכה עברתי על הדרך באחד העם 32- 'גלריה 32'

ושמחתי למצוא בה יצירה אחת של אמן סיני אחד- ליו בו לין (Liu Bolin) ממחוז שאן דונג, הוא מציג ברחבי העולם כולו, לא ניתן להסוות את העובדה שהנושא העיקרי בעבודותיו הוא הסוואה, בכל פעם בתוך סביבה שונה הוא הופך עצמו לרואה ובלתי נראה.
על כן הנה אני מחברת אותם יחד על אף שהם שונים בתכלית.
בתמונה מיד תראו  את החלון המשתקף על מסגור העבודה- אך תוכלו למצוא את האמן עצמו פשוט עומד שם בין כל המגזינים, ממש באמצע.

Liu Bolin in 32 Gallery TLV

Liu Bolin in 32 Gallery TLV

קפה אדום – בייג'ינג ביציאה מאיילון צפון

הכול התחיל בנסיעה רגילה על איילון צפון.
שלטי ענק שתמיד מלווים על היציאה מגלילות אל כביש 5 – הפעם התרגשתי לגלות את ה-   Beijing by Citiz  של Nespresso .
אדומה. נוכחת. מלכותית. מכונת הקפה השמימית. בסימטריה על טבעית, כמו סולם שמטפס מעלה ישר אל האלים היושבים להם בעולמות עליונים.
ממש כמו העיר האסורה.

Beijing by Nespresso by Simon Danaher http://www.simondanaher.com/mobile/wp2/portfolio/ads/citiz/

Beijing by Citiz – Simon Danaher- Nespresso

קומפוזיציה של סולם מישורים העולה מעלה, מתאר את החיבור בין הארץ לשמיים ואת תפקידו הנשגב של הקיסר – המקשר בינם.
כך נבנתה העיר האסורה וכך רואים היטב בציור הזה מהמאה ה-15, המתאר אותה על בד משי.

 העיר האסורה' על משי'ללא אחיזה בנקודת מגוז אליה מתכנסים קווים מקבילים במרחב, העין מרחפת על משטח שטוח.
שלא כמו בציורי נוף מערביים בהם יש נקודת מגוז ברורה, האמנים הסינים נותנים לצופה מרחב להתבונן ולחשוב בו, מתוך אמונה שלכל אחד יש את הפרספקטיבה ונקודת המבט האישית שלו.

הארמון נבנה בתחילת המאה ה-15. מכלול המבנים בו מדגים את סגנון האדריכלות המסורתית של ארמונות בסין, היווה השפעה על התפתחות התרבות והארכיטקטורה בכל מזרח אסיה ובמקומות נוספים. ה"עיר" כבר אינה אסורה ופתוחה לכל תחת הכותרת- 'מוזאון הארמון'.

סיימון דנהר המוכשר כשד, יוצר הפרסומת של נספרסו, בכל זאת יודע מי הקהל שלו ולמרות ההשטחה הוא בוחר להכניס פרספקטיבה ועומק.
האסתטיקה הסינית לגמרי כאן סביבנו וכדאי שנלמד להכיר אותה.

מעיר אסורה אל בייג'ינג העיר ללא הפסקה, מהרהרת לי על ימים של שפע, על קפה ועל פרספקטיבה, לא יכולתי שלא להיזכר ב צ'אן קון צ'ונג ונבואתו הבדיונית ה"סטארבקסית" לשנת 2013 ב'שנות השפע' :

"….לכן לקחתי מונית לסטארבקס במתחם 'הכפר' בסאנליטון***. מאז שתאגיד ואנג ואנג קנה את סטארבקס, כמה משקאות סיניים טיפוסיים השתנו ונעשו גלובליים, כמו תה הלונגאן לאטה שאחזתי בידי. טעמו משובח, ואומרים שהוא נמכר בהצלחה מרובה בבגדד, ביירות, קבול, ושאר ערי העולם המוסלמי המשוקם. …זהו השוק החדש שסטארבקס-ואנג ואנג פיתחה יחד עם "החברה הסינית להשקעה בידידות  אירו-אפרו-לטינית". בכל מקום שהגיעו אליו סינים נפתחו סניפים של סטארבקס ואנג ואנג. כידוע התרבות מלווה את העסקים וזוהי העצמה הרכה של סין בהתגלמותה."

ביג'ינג ביציאה מאיילון צפון

Beijing by Citiz -Nespresso on Ayalon Highway

טנק מרכבה על כף ידה המעודנת של שרה נתניהו

אני כל כך אוהבת סנוניות. כשגרתי בחיפה ברחוב מסדה נהגתי להתבונן בהן רבות – מתרוצצות בשחקים בהנאה רבה, משתוללות הלוך ושוב בין מרווחי הבניינים, משתובבות עם הרוח וצווחות קולות של שמחה והיתול.
לכן אני כל כך אוהבת את היצירה המופלאה הזו-  'הסוס המרחף על סנונית מעופפת'.

'צ'יאן לי מה' 千里马 או 'סוס האלף לי'* הוא סוס המסוגל לדהור למרחקים ארוכים בלי להתעייף (בערך 400 ק"מ ביום). משלחת שיצאה בשנת 104 לפנה"ס בהוראתו של הקיסר וו-די (Wu Di) הביאה עמה בחזרה זן ייחודי זה של סוסים מאזור אוזבקיסטן (פרגנה). יכולות אלה של דהירה למרחקים השפיעו ושידרגו את השלטון בתחום הצבא, כיבוש שטחים וניהולם.
סוס זה גם ניתן כמתנה לאישים חשובים וסימן אותם כרמי מעלה ומעמד.
(תמיד מדמיינת  לי את מרדכי בלבוש מלכות ועטרת זהב רכוב על סוס…)

לכן לא מפליאה ההתפארות בו והבחירה להנציח אותו ביצירת אמנות.

flying-horse-han-dynesty-long

'סנונית מרחפת' היה כינויה של ליידי צ'או (Chao), אשת הקיסר צ'אנג די (Cheng-Di) שניתן לה בזכות יכולות הריקוד המרשימות שלה. אם ננסה לדמיין לעצמינו איזושהי מקבילה דימויית לתרבות שלנו כאן ועכשיו, כנראה שזה יראה משהו כמו טנק מרכבה על כף ידה המעודנת של שרה נתניהו.

הסוס מדלג באצילות ובשיווי משקל מופלא ופרסתו על גב סנונית המפנה מבטה כלפיו בפליאה.
תחושת הקלילות והריחוף כל כך סוחפת ומרגשת וזאת למרות היותו עשוי ברונזה יצוקה**.
טכנולוגיה מתקדמת זו, שתרמה רבות לאמנויות, באה לידי ביטוי בתקופת שושלת חאן שעלתה במאה השנייה לפני הספירה.***

במשך מאות שנים של ההיסטוריה הסינית סוסים נחשבו כחיות עם יכולות מסוגלות יוצאות דופן וכוח סיבולת. 'Qianlima' ('צ'יאן לי מה') הוא כינוי סיני ספרותי לאנשים עם כישרון חבוי ויכולות גבוהות.

'הסוס' כנושא המשיך להעסיק, לאתגר ולרתק אמנים, אספנים ואוהבי אמנות רבים במשך מאות שנים קדימה בזמן ובכך הפך למוטיב חוזר בתרבות ובאמנות הסינית.

____________________________________________________________________________

* 1000יחידות לי = 500 מטר.
**מידותיו: 34.5 ס"מ גובה, 45 ס"מ רוחב.
*** 'הסוס המעופף' נחשף בחפירות ארכיאולוגיות ב 1969 ב'וו וויי' (wu wei) שבמחוז גאנסו
ובלט בייחודיותו מתוך כ- 200 דמויות נוספות של סוסים, מרכבות ולוחמים.

© 2017 Kan China Art

Theme by Anders NorenUp ↑